|
|
פגיעות ספורט
מהן פגיעות הספורט?
-
"פגיעות ספורט" הוא שם כללי לקבוצה רחבה של פגיעות בשלד. פגיעות אלה מאפיינות אנשים העוסקים בפעילות גופנית. בדרך כלל קיים קשר בין הפעילות הגופנית, סוגה, עצימותה, ומאפייניה האחרים לבין פגיעת הספורט. לעיתים מהווה הפעילות הספורטיבית גורם המציף ומעלה בעיה גופנית שלא נגרמה בגלל הפעילות אלא הוחרפה והפכה להיות תסמינית. חלק ניכר מפגיעות הספורט עשויות להיפתר בטיפול מוקדם ומתאים ע"י אנשי מקצוע. ישנה חשיבות להגעה מוקדמת לאבחנת הבעיה על מנת למנוע החמרה ולעיתים נזק בלתי הפיך. פגיעות הספורט ניתנות לחלוקה לשני סוגים עיקריים: הפגיעות החריפות (אקוטיות) והפגיעות הכרוניות שרובן נובעות מעומס יתר (overuse). הגנה עצמית וגם קרב מגע
-
פגיעות ספורט בילדים - ילדים ומתבגרים חשופים לפגיעות ספורט בשיעורים הולכים ועולים בשנים האחרונות. סיבות לכך נעוצות בשילוב בין גורמים גופניים - פיסיולוגים המעמידים את השלד הצומח תחת סיכונים ייחודיים, לבין גורמים תרבותיים המביאים לעלייה בעומסים המופעלים על אוכלוסיה ייחודית זו עקב הניסיון להתמקד, להתמקצע ולהצטיין בענף ספורט מסוים. שיעורי הנשירה של ילדים ומתבגרים מפעילות ספורטיבית תחרותית מגיעים לכדי מחצית מהמשתתפים. היכרות עם פגיעות הספורט המייחדות את הילדים והמתבגרים בצידה של היכרות עם הבעייתיות המייחדת קבוצה זו, הוכחה כמורידה שעורי פגיעה בלתי הפיכה ומשפרת סיכוי לחזרה לפעילות גופנית.
ארתרוסקופיה
-
ארתרוסקופיה הינה שיטה ניתוחית המאפשרת הסתכלות אל תוך מפרקים וביצוע פעולות כירורגיות חודרניות - ללא צורך בביצוע חתכים ניתוחיים לפתיחת המפרקים. בשיטה הארתרוסקופית מוחדרת מצלמה בעובי של כחצי מעוביו של עיפרון רגיל, אל תוך המפרק בחתך של כחצי ס"מ. בעזרת המצלמה ניתן לסרוק ולבדוק את המפרק מבפנים, ובעזרת מכשירים נוספים בעובי דומה, דרך חתך או שניים נוספים, ניתן לבצע פעולות ניתוחיות מגוונות ומורכבות- ללא פתיחת המפרק.
יתרונותיה של השיטה מתרכזים בכמה מישורים: ראשית ביכולת לדייק ולבצע פעולות עדינות תחת הגדלה של המבט מתוך המפרק. שנית קיים יתרון קוסמטי ניכר ביכולת להמנע מצלקות גדולות העלולות להיות גם מגבילות. שלישית קיימת הקטנה משמעותית של שעורי סיבוכים כמו זיהומים, נוקשות המפרק, וכאבים לאחר הניתוח. בנוסף הצורך באשפוז ממושך פוחת משמעותית וברוב הפעולות הארתרוסקופיות מתאפשר שחרור המטופל לביתו מספר שעות לאחר הניתוח.
ברך
-
כללי הברך הינה המפרק הנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר מכל המפרקים. הפגיעה בברכיים עלולה להתרחש במרכיבים שונים של המפרק כמו פגיעה גרמית (עצם), פגיעה סחוסית- הסחוס המצפה את עצמות הברך ומאפשר תנועה חלקה ובלימת זעזועים, פגיעה במבנים המייחדים את הברך כמו רצועות או מניסקוסים. הפגיעות בברך הינן מגוונות ולא פעם קשורות באופן ישיר לסוגי פעילות ספורטיבית תוך קיום שוני בביטויי פגיעות בהתאם לגיל ומצב גופני של הנפגע.
-
פגיעות מניסקוס - מניסקוסים הינם מבנים המצויים בשני המדורים - הצדדי והפנימי של הברך. המניסקוס בנוי מסוג מיוחד של סחוס המעניק לו שילוב של גמישות ועמידות בעומסים. המניסקוסים ממוקמים בין שני צידי מפרק הברך. המבנה הייחודי שלהם ומיקומם מפשרים למניסקוסים להוות גורם המעלה את שטח המגע בין שני צידי המפרק ובכך מקטין את העומס ליחידת שטח על הסחוס המפרקי ומונע שחיקה מוקדמת שלו. במהלך שנות החיים מאבד לעיתים המניסקוס מגמישותו דבר החושף אותו לפגיעות וקרעים. פגיעה שכיחה בפעילות ספורטיבית הינה הפגיעה במניסקוס. בפגיעה במניסקוס עלול להיווצר מצב של נעילת הברך - העלול להביא לצורך בהתערבות ניתוחית - ארתרוסקופית- מוקדמת על מנת לשחרר את הנעילה ומתן אפשרות להפעלת הברך. קרעים שונים של המניסקוס עלולים לבוא לביטוי פחות חריף מנעילה ממשית אך להתבטא בכאב ניכר, בהתנפחות חוזרת של הברך - עם יצירת נוזל תוך מפרקי ותחושות של קליקים ותזוזות בברך.
-
פגיעות ברצועה צולבת קדמית ACL - הרצועה הצולבת הקדמית הינה אחד מהמבנים האחראיים על יציבות המפרק- כך שבכל זוית של כיפוף הברך ישאר המפרק יציב. הרצועה הצולבת נוטה להפגע בחבלות מסוימות - בד"כ עקב תנועות סיבוביות אך לעיתים גם במנגנונים אחרים. קרע של הרצועה עלול להביא למצב של אי יציבות המפרק.
אי יציבות המפרק הבאה לביטוי יומיומי בפעילות ומהווה לעיתים סיכון לפגיעה במבנים אחרים בברך בשל אירועי תנועה לא תקינה בין צידי המפרק. מסיבה זו - כאשר מתקיימת תופעה של אי יציבות הברך יש לנקוט בפעולות למניעתה. לא כל קרע של הרצועה הצולבת הקדמית מחייב ניתוח לשחזור הרצועה. ההחלטה על צורך ועיתוי הטיפול הניתוחי תלויים בקיום תלונות וסימנים של אי יציבות, וכן - בנתונים הייחודיים של הנפגע, גילו, פעילותו הגופנית, קיום אירועי אי יציבות, תגובתו לטיפול שמרני - פיסיותרפי, וציפיותיו באשר לסוגי הפעילות הגופנית בעתיד. לא ניתן לתפור ולחבר מחדש רצועה שנקרעה ולכן בנוכחות קרע שלאחר הערכת המטופל ע"פ מה שצוין מעלה הוחלט על צורך בניתוח, יש צורך לשחזר - כלומר לבנות רצועה במקום זו שנקרעה. האפשרויות המקובלות הינן לקיחת רצועה ממבנה סביב המפרק כמו חלק מגיד הפיקה עם שני חלקי עצם בקצותיו, או גיד מאזור הירך. ניתן אף להשתמש בגיד מן המת - כלומר להשתיל רצועה לאחר שעברה טיפול והקפאה. ההחלטה על איזה סוג של שתל להשתמש נעשית בשילוב בין התאמת צרכי המטופל מבחינת פעילותו לבין העדפתו של המנתח לגבי השיטות השונות.
-
פגיעה ברצועה פנימית MCL- הרצועה ה"קולטראלית המדיאלית" הינה אחד ממייצבי הברך החשובים. רצועה זו נפגעת בשכיחות גבוהה משום שמרבית החבלות החיצוניות לברך נגרמות עקב כוח מכיוון חיצוני פנימה ולכן למתיחת הרצועה. הרצועה עלולה להיפגע בדרגות חומרה שונות, ממתיחה קלה ועד קרע מלא שלה. הטיפול הינו בד"כ שמרני ובנוי על שימוש בקיבוע - עם צירים המאפשר הנעת המפרק אך מניעת תנועה הגורמת למתיחה חוזרת של הרצועה. במקרים קיצוניים ובנוכחות כשלון טיפול זה יש צורך בשיחזור ניתוחי של הרצועה. לעיתים מהווה פגיעה ברצועה זו חלק מפגיעה משולבת ברצועות נוספות ומניסקוסים.
-
מחלת אוסגוט שלטר OSGOOD SCHLATTER : מחלה זו, היא מצב נפוץ שגורם לנפיחות של איזור אחיזת גיד הפיקה לעצם השוק ממש מתחת לברך. מצב זה שכיח יותר בילדים ומתבגרים העוסקים בפעילות ספורטיבית ובעיקר פעילות בה בא לידי ביטוי עומס על המנגנון המיישר את הברך. שיעורי הימצאות המחלה אצל העוסקים בפעילות ספורטיבית מגיעים לכדי כ 10 אחוזים. מצב זה מתרחש בעיקר בקרב בני נוער המצויים בתהליך גדילה מהיר. בבנות, בדר"כ סביב גיל 11 ואצל בנים, בדרך כלל סביב גיל 13.
המחלה בסופו של דבר תיעלם לבד כאשר שלב הגדילה יושלם. יתכן מצב של היוותרות בליטה קדמית באזור השוק המקורבת שלעיתים רחוקות עלול להפריע מקומית.
התלונות של מי שסובל מהמחלה כוללים נפיחות, רגישות וכאב בקידמת השוק, מתחת לפיקת הברך. הכאב מחמיר כאשר הברך מכופפת או בעת מאמץ ליישורה. הכאב מוקל במנוחה. פעילויות המביאות לעומס על מנגנון יישור הברך כמו ריצה במורד או במעלה או קפיצה. לעיתים שתי הברכיים עלולות להיות מעורבות במצב. . עלולה להופיע נפיחות או הרחבה ניכרת של הבליטה הטבעית הממוקמת מתחת לברך - בקדמת השוק.
האבחנה נעשית ע"י בדיקת רופא שלעיתים יוסיף צילום רנטגן.
הטיפול הינו שילוב של מנוחה זמנית קצרה, טיפול בתהליך הדלקתי וטיפול בגורמים המחריפים את המצב כמו קיצורי שרירים מסוימים הגורמים לעודף עומס על האזור הפגוע. המחלה מסתיימת בסופו של תהליך מעצמה לעיתים עם היוותרות של בליטה קדמית מתחת לברך. תכיפות ועוצמת הכאב והמגבלה התפקודית עשויים להיות מוקלים בעקבות טיפול יעיל.
כתף
-
תסמונת "נעיצה" IMPINGEMENT של הכתף: מדובר בכאב בכתף שמקורו פגיעה במבנה הקרוי "הגיד המסובב" בכתף ומהוה סיבה שכיחה ביותר לתלונות על כאב כתף והגבלת תפקוד בגיל הביניים ובגיל המבוגר. מדובר במצב בו הגיד המסובב שהינו שרוול העוטף את ראש מפרק הכתף - נצבט בין ראש הכתף לבין העצם שמעליו. כתוצאה מתרחש תהליך של שחיקה הדרגתית של הגיד - ממצב של גרוי קל דלקתי מקומי, ועד לקרע חלקי או מלא בדרגות שונות. התלונה האופיינית הינה כאב - בד"כ לאורך הכתף והזרוע, המתגבר בתנועות כמו הרמת היד וסיבוב פנימי שלה. כמו כן שכיח כאב בשכיבה על הכתף הפגועה. האבחון נעזר לעיתים בשילוב של צילום רנטגן ובדיקת אולטראסאונד. הטיפול ממוקד בשלבים הראשוניים בטיפול המשלב הקטנת התגובה הדלקתית תוך שילוב טיפול פיסיותרפי ותרופתי. בהעדר שיפור משמעותי, קיים לעיתים לצורך בטיפול ניתוחי - בד"כ ארתרוסקופי.
-
אי יציבות ופריקות כתף - הכתף הינה המפרק בעל טווח התנועה הנרחב ביותר בגוף האדם. ה"תשלום" על טווח תנועה נדיב זה הינה אי יציבות של המפרק שהינו גם המפרק הנוטה ביותר לפריקה. פריקה של הכתף הינה בד"כ אירוע חריף ומאוד דרמטי הגורם לכאב ניכר ואי יכולת הנעת הגפה. החזרת הכתף למקומה צריכה להיעשות על ידי מי שמבין בפגיעה - ובד"כ מגיעים הנפגעים לטיפול במסגרת חדרי מיון. בעת הפריקה של הכתף נגרמת, בשכיחות גבוהה, פגיעה במבנים תוך מפרקיים, דבר החושף את המפרק לסיכון יתר לפריקות חוזרות. זהו מצב המוגדר כאי יציבות הכתף. יש לציין כי בחלק מהאנשים קיימת אי יציבות מבנית מולדת של המפרק והאירוע של הפריקה הראשונה אינו כה ברור ולעיתים לא זכור. קיום של אי יציבות של הכתף כרוך באי נוחות והגבלה תפקודית ניכרת. הצורך בתיקון מבנים תוך מפרקיים למניעת פריקות חוזרות מביא לצורך בטיפול ניתוחי - בד"כ ארתרוסקופי במצב זה.
קרסול
-
נקע בקרסול נקע של הקרסול הינה הפגיעה השכיחה ביותר בקרב אנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית. פירושו של נקע SPRAIN הוא פגיעה ברצועות. רצועות הינן המבנים המחברים בין העצמות. בעת חבלה, חלה מתיחה חזקה של הרצועות סביב הקרסול. מתיחה זו מביאה לפגיעה במבנה הרצועות - ולמעשה לקרע שלהן העלול להיות בדרגות חומרה שונות. ברובם המכריע של המקרים מדובר בחבלה עם הטייה פנימית של הקרסול ולכן למתיחה של הרצועות בצדו החיצוני של הקרסול. הנפגע יסבול בד"כ מכאב ואף נפיחות ובהמשך סימני שטף דם בצידו החיצוני של הקרסול. הטיפול הראשוני המומלץ הינו קירור הקרסול, הרמת הגפה וחבישה מעט לוחצת. בהמשך רצויה בדיקת רופא אורטופד להגדרת חומרת הפגיעה והטווית תכנית טיפול. הטיפול עשוי לכלול מנוחה, טיפול פיסיותרפי, שימוש במקבע קרסול והגבלת פעילות מסכנת לקרסול לתקופת החלמת הרצועות הפגועות. לעיתים - בעיקר במקרים בהם לא הושלם הטיפול או קיים רפיון הרצועות מסיבות אחרות - עלול להתקיים מצב של נקיעות חוזרות המצביע על אי יציבות של הקרסול. מצב שה דורש התייחסות טיפולית שונה מנקע חריף.
-
" פגיעה במשטח המפרקי ובסחוס בקרסול ( OSTEOCHONDRITIS DISSECANCE )- מדובר במצב בו קיימת פגיעה בשלמות המשטח המפרקי המצפה את עצמות הקרסול. מפרק הקרסול בנוי מקצותיהן של שתי עצמות השוק היוצרות מעין "מזלג" בתוכו נעה עצם הטאלוס. שטח פני העצמות המרכיבות את המפרק בנוי משכבת סחוס המקנה תנועה חלקה ומידה מסוימת של יכולת ספיגת עומסים וזעזועים. משמעות הפגיעה הנקראת OSTEOCHONDRITIS DISSECANCE הינה פגיעה מקומית במשטח המפרקי באזור מוגבל. הפגיעה הינה של העצם התת סחוסית ושל הסחוס המחובר אליה. המצב עלול לקרות בעקבות חבלת קרסול אך קורה לעיתים ללא קשר לחבלה. דרגת הפגיעה המפרקית עשויה להיות בחומרה קלה, בה חל רק מצב של התרככות של הסחוס הפגוע או פגיעה יותר קשה בה חלה לעיתים תזוזה ואף התנתקות של החלק הסחוסי ממקומו עד הפיכתו לגוף חופשי תוך מפרקי. הנפגע יסבול בד"כ מכאב שלעיתים ילווה בתחושות של משהו לא סדיר במפרק ומאירועי נפיחות של הקרסול. הטיפול יקבע לאחר הדמיה שעשויה לכלול צילומי רנטגן, בדיקת CT ולעיתים צורך בהדמיה נוספת כמו מיפוי או בדיקת MRI. התכנית הטיפולית תקבע על פי גיל ופעילות המטופל ודרגת ומיקום הפגיעה במשטח המפרקי.
-
אי יציבות הקרסול - מדובר במצב בו רצועות הקרסול, שיעודן הינו שמירה על היחס התקין בין העצמות המרכיבות את המפרק,אינן מתוחות ולכן לא מעניקות יציבות למפרק. כתוצאה חלים אירועי נקיעה חוזרת של המפרק כאשר כל אירוע גורם לכאב, נפיחות וכן לפגיעה נוספת ברצועות הפגועות מלכתחילה. הסיבות לקיום המצב עלולות להיות תוצאה של חבלת קרסול ראשונית שהותירה פגיעה משמעותית בתפקוד הרצועות. מצבים אחרים העלולים להביא לנקיעות חוזרות הינם גמישות יתר של הרצועות או תנועה לא תקינה בין עצמות כף הרגל שסביב מפרק הקרסול. הטיפול באי יציבות של הקרסול עשוי לשלב טיפול פיסיותרפי עם שימוש בעזרם מייצבים חיצוניים. בחלק מהמקרים, בשל אי הצלחה להגיע ליציבות הקרסול יש צורך לבצע ניתוח לייצובו.
מפרק הירך
ארתרוסקופיה של מפרק הירך, הינה טכניקה המאפשרת גישה למפרק ללא צורך בפתיחתו ו/או בפריקה שלו, ובכך חוסכת תקופת החלמה ושיקום ממושכים ותחלואה סבניתוחית רבה.
ההתוויות לביצוע ארטרוסקופיה של מפרק הירך ממשיכות בשנים האחרונות להתפתח והפעולה הפכה לפעולה שגרתית בבתי חולים רבים בחו"ל ואחדים בארץ.
ניתוחים אלה מתבצעים בשכיחות עולה תוך הקפדה על בחירה בררנית של החולים העשויים להיעזר בטכנולוגיה, ומתוך הכרה במגבלות השיטה.
התוויות מקובלות לטיפולים במפרק הירך במצבים של:
-
נזק למבנים תוך מפרקיים כמו הלאברום או הסחוס המפרקי
-
קיום חלקיקים חופשיים במפרק למשל לאחר שבר תוך מפרקי או מחלת סחוס
-
מחלות של הרקמה המצפה את המפרק - סינוביה
-
מצבי "נעיצה של מפרק הירך - Femor-acetabular impingement
-
זיהומים חריפים של המפרק
-
מצבים מיוחדים לאחר החלפת מפרק הירך
|
|